הטרדות מיניות ומגדריות באקדמיה

לוגו התאחדות הסטודנטים

הטרדה מינית ו/או מגדרית מוגדרת כעבירה האסורה בחוק ("החוק למניעת הטרדה מינית", תשנ"ח-1998) והיא ברת עונשין במדינת ישראל. החוק מתאר מהי הטרדה מינית ומהי התנכלות על רקע של הטרדה מינית, וכן מגדיר שהתנהגות כזו היא בגדר עבירה פלילית שעונשה מאסר ועוולה אזרחית המאפשרת לבית המשפט לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק.

בנוסף, החוק מתייחס לאחריות המעסיק למניעה וטיפול בהטרדה מינית המתרחשת במקום העבודה – ומגדיר את המוסד האקדמי כשווה ערך למקום עבודה או מעסיק. כלומר, בהקשר של הטרדות מיניות, המורה או המרצה הוא העובד מטעם המעסיק, והתלמידים או הסטודנטים/ות נחשבים כעובדים הנמצאים תחת אחריות המעסיק (כלומר, המוסד אחראי למנוע ולטפל בתופעה של הטרדות מיניות בין אם היא התבצעה כלפי מרצה או סטודנט/ית). 

בהתאם, מוסד הלימודים מחויב לנקוט באמצעים סבירים למנוע הטרדה מינית או התנכלות – בין השאר, באמצעות מינוי ממונה על מניעת הטרדה מינית,קביעת דרך יעילה להגשת תלונה ולברירור התלונה, וטיפול במקרה של הטרדה מינית או התנכלות. מוסד אקדמי שלא מילא את חובותיו – יהיה אחראי לעווולה אזרחית וניתן לתבוע אותו על כך.

במידה וחווית הטרדה מינית או התנכלות – את/ה לא לבד!

לתמיכה, תוכלו לפנות לגורמים הבאים:

  • הממונה על הטרדות מיניות במוסד הלימודים (פרטי הקשר של הממונה צריכים להיות מפורסם במוסד, בתקנון המוסד, וברחבי הקמפוס). אם תרצו, תוכלו לפנות גם לאגודת הסט' המקומית ו/או להתאחדות הסט' הארצית לקבלת עזרה. 
  • קווי התמיכה של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית זמינים בכל שעות היממה ובכל ימי השבוע כדי לסייע לך רגשית וכן להכיר לך את הזכויות והאפשרויות העומדות בפניך. ניתן ליצור קשר בטלפון 1202 לנשים או 1203 לגברים.
  • בחלק מהמוסדות האקדמיים קיימת התארגנות של 'קלמ"ה' (קהילה למניעת הטרדות מיניות ומגדריות באקדמיה). לקלמ"ה יש נציגות במספר מוסדות, ובהם תל-חי, בצלאל, בית ברל, אונ' בן גוריון, האונ' העברית ואונ' ת"א. 

שאלות ותשובות:

לא בטוחים/ות אם מה שחוויתם/ן נחשב להטרדה?

החוק מגדיר בצורה ברורה מהי הטרדה ומהן ההתנהגויות האסורות!

להלן תמצית החוק: 

(שימו לב – כשר מדובר בניצול יחסי מרות, יחסי מטופל-מטפל, יחסי עבודה, לאדם המקבל שירות או בקטינים או בחסרי ישע, אין צורך בהוכחה של חוסר רצון של אחד הצדדים וההתנהלות נחשבת לעבירה בכל מקרה)

  1. סחיטה באיומים לביצוע מעשה בעל אופי מיני.
    לדוגמה: מרצה מאיים לפגוע בציון אם סטודנטית תסרב לקיים איתו יחסי מין; סטודנט מאיים להפיץ מידע אישי אם סטודנט אחר יסרב לבצע איתו אקט מיני מסוים.
  2. מעשה מגונה לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיני, ללא הסכמת שני הצדדים או תוך ניצול יחסי מרות או יחסים חינוכיים.
    לדוגמה: מרצה, מתרגלת או סטודנטית החושפת עצמה בפני סטודנט/ית או נוגע בסטודנט/ית לשם גירוי מיני, ללא הסכמתה.
  3. הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, אף שהמוטרד/ת הביע/ה חוסר עניין
    שוב נזכיר,  כאשר התנהגות זו מתרחשת במסגרת יחסי מרות או תלות (סטודנט-מרצה/מנחה/מתרגל) התנהגות זו מהווה הטרדה מינית גם בלי שהמוטרד/ת הביעו חוסר עניין.
  4. התייחסויות חוזרות המתמקדות במינו או במיניותו של אדם, על אף שהמוטרד/ת הביע/ה חוסר עניין.
    לדוגמה: התייחסויות חוזרות בנוגע למכנסיים אשר מבליטים את הישבן או לחולצה שמבליטה את החזה, למרות שהמוטרד/ת אמר/ה או התנהג/ה באופן שמעיד שהתייחסויות אלו מפריעות או לא נעימות.
    ושוב: כאשר התנהגות זו מתרחשת במסגרת יחסי מרות או תלות (סטודנט-מרצה/מנחה/מתרגל) התנהגות זו מהווה הטרדה מינית גם בלי שהמוטרד/ת הביעו חוסר עניין.
  5. התייחסות מבזה או משפילה כלפי מינו או מיניותו של אדם או אישה לרבות נטייתם המינית, בין אם הם הראו שהדבר מפריע להם ובין אם לאו.
  6. פרסום תצלום, סרט או הקלטה המתמקדים במיניותם של אדם או אישה, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל אותם או לבזותם, ולא ניתנה הסכמתם לפרסום.
    לדוגמה: הפצת סרטון המתעד מגע מיני או הקלטה של שיחה אינטימית עם תיאורים מיניים, ללא הסמכת כל המתועדים בסרטון או בהקלטה, או פרסום תמונה או סרטון ערוכים בהם מופיע ראש של אדם מזוהה בשילוב עם תמונת עירום כלשהי בלא הסכמתו של האדם המזוהה, באתרים פתוחים לציבור ו/או בקבוצות וואטסאפ או ברשתות חברתיות או באמצעות שיתוף במהלך שיעור.

מתוך פסקי דין שונים עולה כי התנהגות מסוימת יכולה להיחשב כהטרדה גם אם היא לא מכוונת לאדם ספציפי באופן ישיר.

כלומר, אדם שמתנהל באופן שאינו הולם את מקום העבודה / הלימוד, יכול להיחשב כמטריד סביבתי. לדוגמא, מרצה/סטודנט/מתרגל שמספר סיפורים על קיום יחסי מין / מציג תמונות או סרטונים אירוטיים וכן הלאה.

בנוסף להטרדה מינית, החוק למניעת הטרדה מינית אוסר גם על התנהגות המהווה התנכלות הקשורה להטרדה מינית. התנכלות היא פגיעה מכל סוג שהיא שמקורה בהטרדה מינית, בדיווח, תלונה או בתביעה שהוגשו על הטרדה מינית. ההתנכלות יכולה להיות מופנית כלפי האדם שנפגע או אדם אחר שדיווח על הפגיעה. 

התנכלות על רקע הטרדה מינית הינה עבירת משמעת נוספת בפני עצמה.

התנכלות יכולה לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות, לדוגמה: חרם על סטודנט שדיווח שחווה הטרדה, ציון נמוך ללא הצדקה לסטודנטית שדיווחה שנפגעה, פגיעה בסמכויות או מידור מקבלת החלטות, מניעת קידום או קבלת מלגה וכן הלאה. 

  1. ראשית, נייעץ לך לקבל תמיכה ולא להישאר עם מה שחווית לבד. אפשר ומומלץ לספר לא.נשים שאת/ה סומכ/ת עליהם. ניתן גם לשתף בפלטפורמות שונות באנונימיות או באופן פרטי, אל מול עמותות ותיקות שמתמחות בנושא ובליווי נפגעי/םות. אל דאגה – אין לאף אחד את הזכות להכריח אתכם להתלונן או לעשות שום דבר שלא תרצו לעשות. 

  2. זכרו, כי חשוב לא להאשים את עצמכם/ן במה שקרה. לצערנו, סקרים מראים שאחד/ת מכל ארבע/ה סטודנטים/ות חווים הטרדה מינית באקדמיה. זוהי תופעה שיכולה לקרות לכל אחד/ת. אין במה להתבייש. הבושה צריכה להיות של המטרידנ/ית. 

  3. הצעד המומלץ הבא הוא ללמוד את זכויותייך.
    ניתן לעשות זאת דרך קשר עם ארגונים מקצועיים בעלי ניסיון בייעוץ וליווי, פנייה לממונה על הטרדות מיניות, ו/או איתור תקנון המשמעת ונוהל תקנון הטיפול בהטרדות מיניות במוסד כדי להעמיק בזכויותייך.

  4. בעת הצורך, אל תתבייש/י לבקש תמיכה, התאמות אקדמיות ו/או מענה טיפולי ורגשי. מרבית הארגונים המקצועיים המתמחים בנושא ידריכו אותך איך לעשות זאת ללא עלות.

  5. לדווח ו/או להגיש תלונה
    במידה ואת/ה מעוניינ/ת בכך, תוכלו לדווח על המקרה באופן אנונימי או באמצעות תלונה רשמית. עומדים בפנייך שלושה מסלולי פעולה, עליהם ניתן לקרוא בהמשך.
  1. חתימה על הסכמים
    במידה והמוסד או גורמים אחרים מציעים לך לחתום על הסכם, מומלץ להיעזר בייעוץ משפטי כדי לוודא שהזכויות שלך נשמרות. במידה וכבר חתמת על הסכם, מומלץ לפנות לייעוץ משפטי כדי לברר האם הוא חוקי ותקף ומה משמעותו בפועל.

במידה ותרצו לדווח על מקרה, ישנן שלוש אפשרויות.

באופן כללי, תוכלו לבחור ביותר מאפשרות אחת בו זמנית. עם זאת, חשוב שתדעו, שאם תבחרו ללכת להליך פלילי, יכול להיות שתתבקשו לא לדווח ולא לדבר על האירוע עם גורמים נוספים, כחלק מחקירה פלילית. 

אפשרות 1 – תלונה בהליך משמעתי בתוך המוסד האקדמי (או מקום העבודה)

למעשה, מדובר בהגשת תלונה לממונה על מניעת הטרדה מינית במוסד האקדמי. החוק למניעת הטרדה מינית קובע כי בכל מוסד אקדמי תהא לפחות ממונה אחת לענייני הטרדות מיניות. תפקיד הממונה הוא לחקור את האירוע ולהמליץ על צעדים בתום החקירה, תוך שהיא שומרת על הפרטיות והביטחון של כל הצדדים ככל הניתן. 

לאחר תום החקירה הממונה תעביר המלצותיה לגורם המנהל במוסד, שתפקידו להחליט כיצד הארגון יפעל (לדוגמא, דרך העברה בתפקיד, העברת קורס, נזיפה, פיטורין, סגירת התיק מחמת חוסר ראיות או כי נקבע שלא מדובר בהטרדה וכולי). הארגון יכול לפעול רק מתוקף סמכותו (כלומר, יטיל סנקציות שקשורות לארגון). 

חשוב שתדע/י, שהממונה מחויבת לחקור את האירוע ולהגיש המלצות – שזכותך שישמרו על פרטיותך וביטחונך לאורך התהליך – שהגורם המנהל במוסד מחויב לקבל החלטה תוך זמן סביר ובלי "לגרור" את ההחלטה – וכי זכותך לראות את מסקנות החקירה ואת ההמלצה שניתנה ע"י הממונה. 

ההליך וההרכב של בית הדין המשמעתי משתנה בין מוסד למוסד ומוגדר בתקנון המוסדי. לבית הדין המשמעתי שמורה הזכות לשנות את החלטתו בעקבות שינוי בנסיבות (למשל, אם נחשפו ראיות חדשות). במצב כזה, המוסד יכול להקפיא את ההחלטה או לשנותה. תקנה זו לא מאפשרת לממונה לעקב את תהליך הבירור, אלא רק לבית הדין המשמעתי ורק לאחר קבלת הדו"ח עם המלצות הממונה). 

איך תוכלי לפנות אל הממונה על הטרדות מיניות? 

  • הגשת תלונה רשמית באמצעות מסירת מכתב ו/או קביעת פגישה
  • הגשת תלונה או דיווח אנונימי (דע/י, כי תלונה אנונימית תעזור לשמור על פרטיותך, אך עלולה לפגוע ביכולת לחקור ולמצות את הדין עם הנילון/ה). הגשת תלונה אנונימית מחייבת את הממונה בפתיחת הליך בירור, אך לעתים התלונה תיסגר בטענה כי קיים קושי לערוך בירור מספק בגלל האנונימיות. אם תרצי, תוכלי להיעזר באגודה או בקלמ"ה (קהילה למניעת הטרדות מיניות שקיימת בחלק מהמוסדות) כדי לדרוש חקירה נוספת. בכל מקרה, העדות תתועד במערכת ותישמר למקרים בהם יוגשו תלונות נוספות על הנילו/ה (כלומר המטריד/ה).
  • שיחת התייעצות – תוכלי לקבוע פגישה להתייעץ על האירוע ללא הגשת תלונה, אך דע/י כי מרגע שהממונה שמעה על מקרה של הטרדה (בין אם כשמועה, דיווח אנונימי, שיחת התייעצות או תלונה רשמית) היא מחויבת ע"פ החוק לפתוח ברירו בנושא – גם אם ביקשת שהיא לא תעשה זאת. תהליך הבירור משתנה מוסד למוסד וניתן לקרוא אודותיו בתקנון המוסדי.

אפשרות 2 – תלונה בהליך פלילי אל מול המשטרה

אם החלטת לפנות למשטרה ולהתלונן על הפגיעה שעברת, ניתן להיעזר באיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית אשר רכזת מטעמו יכולה ללוות אותך לתחנת המשטרה להגשת התלונה ללא תשלום. העונש בגין עבירת הטרדה מינית עומד על 2-4 שנות מאסר.

הערה: ניתן לפעול במקביל גם במסלול המשמעתי (מול המוסד) וגם במסלול הפלילי. עם זאת, קיים סיכוי לפגיעה במהימנות העדויות ובחקירה. על כן, במקרים אלו הממונה במוסד עשויה להקפיא את תהליך הבירור עד לתום הבירור במשטרה. במצב כזה, חשוב לזכור כי גם במהלך חקירה משטרתית, חובות המוסד האקדמי ממשיכות להתקיים, וכי ניתן לבקש מהממונה שתעניק לך סעדי ביניים, כגון הרחקת הנילון.

אפשרות 3 – תלונה בהליך אזרחי דרך הגשת תביעת נזיקין בבית המשפט לעבודה

הטרדה מינית מהווה עוולה נזיקית. על כן, ניתן לתבוע פיצוי על הנזק שנגרם כתוצאה ממעשה ההטרדה. ניתן לתבוע גם את הגורם המטריד וגם את המוסד בו התקיימה ההטרדה – במידה והמוסד לא קיים את חובותיו על פי החוק.

בהשראת דבריה של ד"ר ריבי גיליס, ריכזנו עבורך דגשים להליך הדיווח/הגשת התלונה:

  • הכנה ותיאום ציפיות: חשבי מה הציפייה שלך מהגשת התלונה? מה התוצאה שהיית רוצה שתקרה בעקבות הגשת התלונה? מהי תוצאה שתהיה מספקת עבורך? כיצד תרגישי אם ההליך לא יוביל לתוצאות האלו? איך תבחרי להתמודד עם תחושה של אכזבה / חוסר אמון?
  • היערכות ולמידה: קראי היטב את נוהל המניעה והטיפול בהטרדות מיניות במוסד האקדמי בו את לומדת. במידה וההליך המשמעתי לא מפורט בנוהל, קראי גם את תקנון המשמעת הרלוונטי (למשל: אם הפוגע הוא איש סגל אקדמי או שהוא סטודנט, יש לקרוא את תקנון המשמעת המתאים). תמיד תוכלי להתייעץ קודם להגשת התלונה עם גורמי מקצוע מהעמותות הרלוונטיות. 
  • הכנת התלונה: בפנייך עומדות שתי אפשרויות להגשת התלונה-

    א. תשאול – במעמד התשאול, על הממונה לשאול שאלות שיסייעו לה לקבוע האם מדובר בהטרדה, למשל- האם הייתה הבעת התנגדות או אי הסכמה (במקרה שאין יחסי מרות)? עם זאת, יש לזכור- אסור לממונה לשאול על העבר המיני שלך שלא עם הנילון או על פגיעות מיניות או על טראומה מינית מהעבר.

    ב. תלונה כתובה – ניתן לכתוב את התלונה כולה בעצמך וכך להפקיד את העדות שלך. אפשר לשלוח את התלונה בצירוף הקבצים הרלוונטיים במייל וליידע את הממונה שאת לא מוכנה לשום אינטראקציה נוספת (במידה ולא תרצי לעבור תשאול, למשל).

    המלצות לתוספות שכדאי לכלול בתלונה:

    – כל מידע שנראה לך חיוני, כמו צילומי מסך ועדויות נוספות.
    – סעיפים ברורים המתארים מה היית רוצה שיקרה בעקבות התלונה? דיוק של התמונה שהיית רוצה לראות (למשל, שינוי התרבות הארגונית במוסד כולו או בחוג הספציפי, הכשרות סגל וכו') יסייע למוסד להרחיב את החשיבה על פתרונות מעבר לפתרונות המשפטיים המקובלים ולחדד את תיאום הציפיות.
    – רשימת דרישות על מנת להחזיר לך את הביטחון במרחב ולסייע לך להשלים את הלימודים בהצלחה, לדוגמה: פיקוח על הפוגע או הרחקת הפוגע ממך/מהקמפוס בזמן שאת נמצאת בו, התאמות אקדמיות בהגשת מבחנים ועבודות, סעד משפטי, סעד נפשי, החזר על קורסים שהפסדת בגין הפגיעה וכו'.
    – הגדרת הציפיות שלך מהליך הבירור והטיפול בתלונה, למשל: כל כמה זמן את רוצה שיצרו איתך קשר ויעדכנו אותך, דרישה לקרוא את הסיכומים וההמלצות של הממונה, דרישה לשמור על סודיות ולקבל מראש את רשימת האנשים שיהיו חשופים לשמך, פגישה לתיאום ציפיות מההליך המשמעתי במידה והמקרה יעבור לבית הדין המשמעתי וכו'.

 

  • בשם מי תוגש התלונה? לפני הגשת התלונה, תוכלי להחליט האם את מגישה את התלונה או נעזרת בצד שלישי כדי לשמור על זהות אנונימית. חשוב לקחת בחשבון כי למרות שהגשת תלונה/דיווח אנונימי מחייבת את הממונה לבצע בירור אודות המקרה, בפועל, תלונות אנונימיות נסגרות לעתים כי 'אין דרך לערוך בירור מספק' בגלל האנונימיות. עם זאת, במצבים כאלו ניתן להפעיל לחץ על קיום בירור באמצעות פנייה לארגונים שיסייעו, כגון האגודה או קלמ"ה. בכל מקרה, העדות תתועד במערכת ותוכל להיות משמעותית במידה ויוגשו תלונות או דיווחים נוספים על המטריד המסוים.

  • הגשת התלונה: מומלץ להגיש את התלונה בליווי גורם תומך – חבר/ה, בן/ת משפחה או מלווה מטעם אחת העמותות התומכות. הליווי הוא עבורך באופן אישי וכן על מנת שהמערכת תבין שאינך לבד.
     
  • הקלטה ותיעוד: מומלץ להקליט ולתעד ככל הניתן, הן את ההטרדה והן את התהליך שלאחר ההטרדה. זאת, על מנת שיהיו בידייך הוכחות להתרחשויות לכל מקרה. 

מה עוד חשוב לדעת?

  • המוסד האקדמי מחויב לבצע בירור אודות הטרדות ופגיעות שהתרחשו בכל המרחבים הקשורים למוסד, לרבות כנסים, פעילויות גיבוש, נסיעות במסגרת הלימודים, מעונות, ואף מרחבים כגון קבוצות וואטסאפ, מייל ופגישות או שיעורים שהתקיימו בפלטפורמות דיגיטליות.
  • הממונות על הטרדה מינית במוסד האקדמי מחויבות לבצע בירור בכל מקרה שנודע להן או להנהלת המוסד על הטרדה או התנכלות, גם במקרה של תלונה אנונימית.
  • גם במקרה בו מי שהתלוננו בחרו למשוך את התלונה, הממונות מחויבות לפתוח בהליך בירור נוסף ולבדוק למה נמשכה התלונה והאם הייתה התנכלות.
  • במקרה ולא מבוצע בירור למרות שהוגשה תלונה או נמסר דיווח לממונות או לגורם בכיר אחר (לרוב ראשי חוגים ו/או דיקנים), ניתן לפנות לאגודת הסטודנטים ובהתאם לצורך גם להתאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית כדי שנוכל לסייע ולקדם את הליך הבירור.
  • הממונות והמנהלים/ות במוסד מחויבות בחובת סודיות, כלומר- אסור להן לחשוף את מגיש/ת התלונה או לציין את שמות המעורבים/ות ככל הניתן, אך מחובתן החוקית לבצע בירור אודות המקרה.