טיפול בהטרדות מיניות ומגדריות באקדמיה

תמיכה ראשונית וקבלת מידע ותמיכה בהליך

ניתן לפנות לגופים שונים לקבלת סיוע ומידע:

  • קווי התמיכה של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית זמינים עבורך בכל שעה ובכל ימות השבוע ויסייעו לך להכיר את הזכויות שלך והאפשרויות העומדות בפנייך. ניתן ליצור קשר בטלפון 1202 לנשים או 1203 לגברים.
  • אגודת הסטודנטים והסטודנטיות בקמפוס שלך יכולה לתת לך מידע באשר לזכויותייך ולסייע לך בפנייה לממונה במוסד האקדמי או למשטרה.
  • קלמ"ה- קהילה למניעת הטרדות מיניות ומגדריות באקדמיה. לקלמ"ה יש נציגויות במספר מוסדות כגון: תל חי, בצלאל, בית ברל, אוניברסיטת בן גוריון, האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת תל אביב.

החוק למניעת הטרדה מינית מגדיר מספר התנהגויות אסורות. להלן תמצית החוק:

  1. סחיטה באיומים לביצוע מעשה בעל אופי מיני.
    לדוגמה: מרצה מאיים לפגוע בציון אם סטודנטית תסרב לקיים איתו יחסי מין; סטודנט מאיים להפיץ מידע אישי אם סטודנט אחר יסרב לבצע איתו אקט מיני מסוים.
  2. מעשה מגונה לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיני, ללא הסכמת שני הצדדים או תוך ניצול יחסי מרות או יחסים חינוכיים.
    לדוגמה: מרצה, מתרגל או סטודנט החושף עצמו בפני סטודנט/ית או נוגע בסטודנט/ית לשם גירוי מיני, ללא הסכמתה.
  3. הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, אף שהמוטרד/ת הביע/ה חוסר עניין.
    הערה: כאשר התנהגות זו מתרחשת במסגרת יחסי מרות או תלות (סטודנט-מרצה/מנחה/מתרגל) התנהגות זו מהווה הטרדה מינית גם בלי שהמוטרד/ת הביעו חוסר עניין. 
  4. התייחסויות חוזרות המתמקדות במינו או במיניותו של אדם, על אף שהמוטרד/ת הביע/ה חוסר עניין.
    לדוגמה: התייחסויות חוזרות בנוגע למכנסיים אשר מבליטים את הישבן או לחולצה שמבליטה את החזה, למרות שהמוטרד/ת אמר/ה שהתייחסויות אלו מפריעות או לא נעימות.
    הערה: כאשר התנהגות זו מתרחשת במסגרת יחסי מרות או תלות (סטודנט-מרצה/מנחה/מתרגל) התנהגות זו מהווה הטרדה מינית גם בלי שהמוטרד/ת הביעו חוסר עניין.
  5. התייחסות מבזה או משפילה כלפי מינו או מיניותו של אדם או אישה לרבות נטייתם המינית, בין אם הם הראו שהדבר מפריע להם ובין אם לאו.
  6. פרסום תצלום, סרט או הקלטה המתמקדים במיניותם של אדם או אישה, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל אותם או לבזותם, ולא ניתנה הסכמתם לפרסום.
    לדוגמה: הפצת סרטון המתעד מגע מיני או הקלטה של שיחה אינטימית עם תיאורים מיניים, ללא הסמכת כל המתועדים בסרטון או בהקלטה, או פרסום תמונה או סרטון ערוכים בהם מופיע ראש של אדם מזוהה בשילוב עם תמונת עירום כלשהי בלא הסכמתו של האדם המזוהה, באתרים פתוחים לציבור ו/או בקבוצות וואטסאפ או ברשתות חברתיות או באמצעות שיתוף במהלך שיעור.

 

הטרדה סביבתית

מתוך פסק דין משנת 2018 ניתן ללמוד כי מרחב אקדמי רווי תכנים מיניים מצד מרצה/מנחה/מתרגל מהווה הטרדה מינית אסורה, גם אם התכנים לא הופנו באופן ישיר למיניותו/ה של סטודנט/ית ספציפי/ת. לדוגמה: סיפורים של בעל המרות על יחסי מין שקיים או הצגת תמונות ארוטיות וסרטונים בעלי אופי מיני.
הערה: פסק הדין עוסק ביחסי עבודה. אנו ביצענו הקבלה למוסדות האקדמיים בהתאם להגדרת יחסי המרות באקדמיה בחוק למניעת הטרדה מינית. נוסח זה אינו לשון החוק.

 

התנכלות

בנוסף להטרדה מינית, החוק למניעת הטרדה מינית אוסר גם על התנהגות המהווה התנכלות הקשורה להטרדה מינית. התנכלות תהיה פגיעה מכל סוג שהיא שמקורה בהטרדה מינית, או בתלונה או בתביעה שהוגשו על הטרדה מינית. התנכלות על רקע הטרדה מינית הינה עבירת משמעת נוספת בפני עצמה.

התנכלות יכולה לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות, לדוגמה:

  • בהוספת חובות בלימודים ובהגשת עבודות
  • בהורדת סמכויות או מידור בהחלטות- למשל, מנחה אשר ממדר סטודנט/ית מתהליכים במחקר בעקבות סירוב למגע מיני או בעקבות הגשת תלונה על הטרדה
  • במניעת קידום ו/או קבלת מלגת הצטיינות או מלגת סיוע עקב סירוב להצעה למגע מיני
  1. לשתף. חשוב לשתף ולספר על מה שעברת ולא להישאר לבד. אפשר לספר למשפחה, לחברות, לדמויות אחרות שתוכלו לסמוך עליהן ואף לפעילות ברשתות חברתיות.
     ניתן גם לשתף ברשתות חברתיות בצורה אנונימית, אם כי אין לך במה להתבייש. לאף אחד אין את הזכות לפגוע בך או להטריד אותך.
  2. לקבל תמיכה. לא צריך להישאר לבד. חשוב להקיף את עצמך בא.נשים שתוכל/י לסמוך עליהם שיהיו שם עבורך בעת הצורך- כדי להקשיב, לבכות, לצחוק, לעשות פעילויות שעושות לך טוב (כמו אמנות, טיולים או ספורט) ואף לקבל עזרה עם הלימודים.
  3. ללמוד את זכויותיך. ניתן לעשות זאת באמצעות:
    1. יצירת קשר עם ארגונים רלוונטיים-
      1. איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בטלפון 1202 לנשים או 1203 לגברים. אגודת הסטודנטים והסטודנטיות בקמפוס שלך.
      2. אגודת הסטודנטים והסטודנטיות בקמפוס שלך.
      3. קלמ"ה- קבוצה קהילתית למניעת הטרדות מיניות באקדמיה. לקלמ"ה יש נציגויות במספר מוסדות כגון: תל חי, בן גוריון, האוניברסיטה העברית, בצלאל, בית ברל ואוניברסיטת תל אביב.
    2. איתור תקנון המשמעת ונוהל הטיפול בהטרדות מיניות במוסד הלימודים שלך – אנו ממליצות לך לחפש באתר המל"ג/באתר המוסד האקדמי שלך את תקנון המשמעת לסגל ולסטודנטים ולסטודנטיות ואת התקנון/הנוהל למניעת הטרדה מינית. במידה ולא מצאת את התקנונים באתר, ניתן לבקש העתק מהממונה במוסד.
  4. לקבל התאמות אקדמיות. התמודדות עם חוויה טראומטית עשויה להקשות על ההתמדה במסלול הלימודים במתכונתו הקיימת. על כן, אנו ממליצות לך לפנות למרצים ולמרצות שלך ולבקש התאמות אקדמיות, למשל- היעדרויות משיעורים בהתאם לצורך ומועדים מותאמים למבחנים ו/או להגשת עבודות. לצורך כך, ניתן להסתייע בתמיכה וליווי של ארגונים סטודנטיאליים כגון האגודה במוסד האקדמי ו/או קלמ״ה (קהילה למניעת הטרדות מיניות ומגדריות).
  5. לקבל מענה טיפולי ורגשי. במידה ותרצי לקבל עזרה מקצועית, ניתן לפנות לקבלת טיפול במרכז של משרד הרווחה הקרוב למקום מגורייך. הטיפול ניתן ללא תשלום ויכול לכלול טיפול אישי ו/או קבוצתי, סיוע סוציאלי, סיוע משפטי ועוד. ניתן לפנות לאיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית שיסייעו לך במציאת מרכז טיפולי קרוב.
  6. לדווח ו/או להגיש תלונה. במידה ואת מעוניינת בכך, תוכלי לדווח על המקרה באופן אנונימי או באמצעות תלונה רשמית. עומדים בפנייך שלושה מסלולי פעולה, עליהם ניתן לקרוא בתשובה לשאלה 'אני רוצה לדווח על המקרה – מה האפשרויות העומדות בפניי?'.

במידה ואת מעוניינת בכך, תוכלי לדווח על המקרה באופן אנונימי או באמצעות תלונה רשמית. נמליץ להתחיל תהליך כזה בידיעה שיש לך תמיכה מא.נשים הקרובים אלייך. כמו כן, נמליץ להסתייע בגורמים מתאימים שיוכלו ללוות אותך בתהליך. לצורך הגשת הדיווח על ההטרדה – אשר בלשון החוק מוגדר כתלונה על הטרדה מינית – עומדות בפנייך שלוש אפשרויות לפעולה. ניתן לבחור באפשרות אחת או יותר:

  1. הליך משמעתי: פנייה לממונה על ענייני הטרדה מינית במוסד האקדמי – החוק למניעת הטרדה מינית קובע כי בכל מוסד אקדמי תהא לפחות ממונה אחת לענייני הטרדות מיניות. ניתן לפנות אליה בדרכים שונות –
  • הגשת תלונה רשמית.
  • הגשת תלונה אנונימית או דיווח אנונימי – נמליץ, אם כי זו לא חובה, להגיש דיווח/תלונה אנונימית באמצעות גורם שלישי שירשם כמגיש התלונה, בעוד זהותך תישאר אנונימית. הגשת תלונה דיווח אנונימי מחייבת את הממונה בפתיחת הליך בירור. אך לעתים, תלונות אנונימיות נסגרות כי 'אין דרך לערוך בירור מספק' בגלל האנונימיות. עם זאת, במצבים כאלו ניתן להפעיל לחץ על קיום בירור באמצעות פנייה לארגונים שיסייעו, כגון האגודה או קלמ"ה. בכל מקרה, העדות תתועד במערכת ותוכל להיות משמעותית במידה ויוגשו תלונות או דיווחים נוספים על המטריד המסוים.
  • שיחת התייעצות – במטרה ללמוד על האפשרויות העומדות בפנייך ועל התהליכים במוסד.

מרגע שהממונה שמעה על מקרה של הטרדה במוסד בין אם כשמועה, כדיווח אנונימי, בשיחת התייעצות או כתלונה רשמית, היא מחויבת לפי חוק לפתוח בירור בנושא, גם אם ביקשת שהיא לא תעשה זאת. תהליך הבירור משתנה ממוסד למוסד וניתן לקרוא אודותיו בתקנון המוסדי. עם זאת, חשוב לדעת –

  1. הממונה מחויבת להעלות על הכתב את הגרסה של מגיש/ת התלונה, להחתים אותם ולתת להם עותק.
  2. מרגע שהממונה פותחת בבירור היא כבולה בחובת דיסקרטיות כלפי כל הנוגעות והנוגעים בדבר, דבר שלעיתים קרובות ימנע ממנה לשתף אותך בהתקדמות הבירור.
  3. לאחר סיום הבירור, הממונה נדרשת להגיש דו"ח המלצות להנהלת המוסד בו היא פורטת את מסקנותיה והמלצותיה על התלונה.
  4. המוסד מחויב לפי חוק לקבל החלטה בנושא תוך שבעה ימי עסקים מיום קבלת הסיכום וההמלצות של הממונה.
  5. מה הנהלת המוסד יכולה להחליט? 
    1. לסגור את התיק – אם נקבע שלא קיים מספיק מידע כדי לקבוע שמדובר בהטרדה מינית.
    2. לפתוח בהליך בבית הדין למשמעת – ההליך וההרכב של בית הדין המשמעתי משתנה בין מוסד למוסד ומוגדר בתקנון המוסדי. במידה ובית הדין למשמעת יקבע להרשיע את הנילון, הוא יוכל להשית עליו עונשים שונים, כגון: נזיפה חמורה, הרחקה, השעייה, הורדה בדרגה, העברה לתפקיד אחר ועוד. לאחר קבלת החלטה, המוסד צריך לפעול לא דיחוי לביצוע ההחלטה וליידוע של הצדדים.
      תקנה 7 – לבית הדין המשמעתי שמורה הזכות לשנות את החלטתו בעקבות שינוי בנסיבות, לדוגמה – הוחלט שאין אפשרות להכריע שמדובר בהטרדה על בסיס הראיות הקיימות, אך לאחר קבלת ההחלטה, נמצאו צילומים/עדויות/תלונות נוספות. במצב כזה המוסד יכול להקפיא את ההחלטה או לשנות אותה. תקנה זו לא מאפשרת לממונה לעכב את הליך הבירור, אלא רק לבית הדין המשמעתי ורק לאחר קבלת הדו"ח עם המלצות הממונה.
    3. לדווח על המקרה למשטרה – אם מדובר בעבירה מחוק העונשין, המוסד מחויב לדווח על כך.
  1. הליך פלילי: פנייה למשטרה – אם החלטת לפנות למשטרה ולהתלונן על הפגיעה שעברת, ניתן להיעזר באיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית אשר רכזת מטעמו יכולה ללוות אותך לתחנת המשטרה להגשת התלונה ללא תשלום. העונש בגין עבירת הטרדה מינית עומד על 2-4 שנות מאסר.
    הערה: ניתן לפעול במקביל גם במסלול המשמעתי (מול המוסד) וגם במסלול הפלילי. עם זאת, קיים סיכוי לפגיעה במהימנות העדויות ובחקירה. על כן, במקרים אלו הממונה במוסד עשויה להקפיא את תהליך הבירור עד לתום הבירור במשטרה. במצב כזה, חשוב לזכור כי גם במהלך חקירה משטרתית, חובות המוסד האקדמי ממשיכות להתקיים, וכי ניתן לבקש מהממונה שתעניק לך סעדי ביניים, כגון הרחקת הנילון. 
  2. הליך אזרחי: תביעת נזיקין – הטרדה מינית מהווה עוולה נזיקית. על כן, ניתן לתבוע פיצוי על הנזק שנגרם כתוצאה ממעשה ההטרדה. ניתן לתבוע גם את הגורם המטריד וגם את המוסד בו התקיימה ההטרדה – במידה והמוסד לא קיים את חובותיו על פי החוק.

בהשראת דבריה של ד"ר ריבי גיליס, ריכזנו עבורך דגשים להליך הדיווח/הגשת התלונה:

  1. הכנה- תיאום ציפיות: חשבי מה הציפייה שלך מהגשת התלונה? מה התוצאה שהיית רוצה שתקרה בעקבות הגשת התלונה? מהי תוצאה שתהיה מספקת עבורך? כיצד תרגישי אם ההליך לא יוביל לתוצאות האלו?
  2. היערכות ולמידה: קראי היטב את נוהל המניעה והטיפול בהטרדות מיניות במוסד האקדמי בו את לומדת. במידה וההליך המשמעתי לא מפורט בנוהל, קראי גם את תקנון המשמעת הרלוונטי (למשל: אם הפוגע הוא איש סגל אקדמי או שהוא סטודנט, יש לקרוא את תקנון המשמעת המתאים).
  3. הכנת התלונה: בפנייך עומדות שתי אפשרויות להגשת התלונה-
  • תשאול – במעמד התשאול, על הממונה לשאול שאלות שיסייעו לה לקבוע האם מדובר בהטרדה, למשל- האם הייתה הבעת התנגדות או אי הסכמה (במקרה שאין יחסי מרות)? עם זאת, יש לזכור- אסור לממונה לשאול על העבר המיני שלך שלא עם הנילון או על פגיעות מיניות או על טראומה מינית מהעבר.
    בהיערכות לתשאול, חשוב לזכור שיש דרכים שונות להגיב לפגיעה ושתגובה אינסטינקטיבית היא לגיטימית. האחריות על הפגיעה צריכה להיות מוטלת על הפוגע.
  • תלונה כתובה – ניתן לכתוב את התלונה כולה בעצמך וכך להפקיד את העדות שלך. אפשר לשלוח את התלונה בצירוף הקבצים הרלוונטיים במייל וליידע את הממונה שאת לא מוכנה לשום אינטראקציה נוספת (במידה ולא תרצי לעבור תשאול, למשל). המלצות לתוספות שכדאי לכלול בתלונה:
    • כל מידע שנראה לך חיוני, כמו צילומי מסך ועדויות נוספות. 
    • סעיפים ברורים המתארים מה היית רוצה שיקרה בעקבות התלונה? דיוק של התמונה שהיית רוצה לראות (למשל, שינוי התרבות הארגונית במוסד כולו או בחוג הספציפי, הכשרות סגל וכו') יסייע למוסד להרחיב את החשיבה על פתרונות מעבר לפתרונות המשפטיים המקובלים ולחדד את תיאום הציפיות. 
    • רשימת דרישות על מנת להחזיר לך את הביטחון במרחב ולסייע לך להשלים את הלימודים בהצלחה, לדוגמה: פיקוח על הפוגע או הרחקת הפוגע ממך/מהקמפוס בזמן שאת נמצאת בו, התאמות אקדמיות בהגשת מבחנים ועבודות, סעד משפטי, סעד נפשי, החזר על קורסים שהפסדת בגין הפגיעה וכו'.
    • הגדרת הציפיות שלך מהליך הבירור והטיפול בתלונה, למשל: כל כמה זמן את רוצה שיצרו איתך קשר ויעדכנו אותך, דרישה לקרוא את הסיכומים וההמלצות של הממונה, דרישה לשמור על סודיות ולקבל מראש את רשימת האנשים שיהיו חשופים לשמך, פגישה לתיאום ציפיות מההליך המשמעתי במידה והמקרה יעבור לבית הדין המשמעתי וכו'.
  1. בשם מי תוגש התלונה? לפני הגשת התלונה, תוכלי להחליט האם את מגישה את התלונה או נעזרת בצד שלישי כדי לשמור על זהות אנונימית. חשוב לקחת בחשבון כי למרות שהגשת תלונה/דיווח אנונימי מחייבת את הממונה לבצע בירור אודות המקרה, בפועל, תלונות אנונימיות נסגרות לעתים כי 'אין דרך לערוך בירור מספק' בגלל האנונימיות. עם זאת, במצבים כאלו ניתן להפעיל לחץ על קיום בירור באמצעות פנייה לארגונים שיסייעו, כגון האגודה או קלמ"ה. בכל מקרה, העדות תתועד במערכת ותוכל להיות משמעותית במידה ויוגשו תלונות או דיווחים נוספים על המטריד המסוים.
  2. הגשת התלונה: מומלץ לא ללכת לבד להגשת התלונה, אלא בליווי של חברה או קבוצה. לא רק שלא תהיי לבד, אלא גם המערכת תבין שאת לא לבד ושיש א.נשים נוספים שמצפים לשמוע על אופן הטיפול במקרה.
  3. להקליט את השיחות ואת הפגישות.

חשוב לדעת

  1. המוסד האקדמי מחויב לבצע בירור אודות הטרדות ופגיעות שהתרחשו בכל המרחבים הקשורים למוסד, לרבות כנסים, פעילויות גיבוש, נסיעות במסגרת הלימודים, מעונות, ואף מרחבים כגון קבוצות וואטסאפ, מייל ופגישות או שיעורים שהתקיימו בפלטפורמות דיגיטליות.
  2. הממונות על הטרדה מינית במוסד האקדמי מחויבות לבצע בירור בכל מקרה שנודע להן או להנהלת המוסד על הטרדה או התנכלות, גם במקרה של תלונה אנונימית.
  3. גם במקרה בו מי שהתלוננו בחרו למשוך את התלונה, הממונות מחויבות לפתוח בהליך בירור נוסף ולבדוק למה נמשכה התלונה והאם הייתה התנכלות.
  4. במקרה ולא מבוצע בירור למרות שהוגשה תלונה או נמסר דיווח לממונות או לגורם בכיר אחר (לרוב ראשי חוגים ו/או דיקנים), ניתן לפנות לאגודת הסטודנטים ובהתאם לצורך גם להתאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית כדי שנוכל לסייע ולקדם את הליך הבירור.
  5. הממונות והמנהלים/ות במוסד מחויבות בחובת סודיות, כלומר- אסור להן לחשוף את מגיש/ת התלונה או לציין את שמות המעורבים/ות ככל הניתן, אך מחובתן החוקית לבצע בירור אודות המקרה.

 

צרו איתנו קשר

צוות ההתאחדות כאן עבורך לכל שאלה ובקשה. אנחנו נעשה את מרב המאמצים כדי לסייע.

האחראית למניעת אלימות מינית ומגדרית באקדמיה – נופר גרין [email protected]

ראש תחום מדיניות חברתית והממונה בתוך ההתאחדות – שיר הורוביץ [email protected]

 

*המידע המוצג בעמוד זה אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי
♂︎ ♀︎ ⚥︎