חדשות ועדכונים

מזל טוב, היום (22.4) יום כדור הארץ ה-51!

טור דעה: שיר שפרן, סטודנטית באוניברסיטת בן גוריון ופעילה בתא "מגמה ירוקה באר שבע", תא של סטודנטים/ות ותושבי ב"ש הפועלים למען עירוניות בת-קיימא.

"יום כדור הארץ" התחיל כיוזמה של סנאטור אמריקאי בשנת 1970 במחאה על דליפת נפט רחבה שהייתה בקליפורניה. כיום, האירוע מצוין בכ-190 מדינות ברחבי העולם, הן על ידי ממשלות, והן על ידי ארגונים סביבתיים ואנשים פרטיים. שנה שעברה בעקבות הקורונה, השבתת הטיסות, ירידה בנפח התנועה והפחתת הצריכה, כדור הארץ "חגג" יום הולדת צלול ראשון מזה שנים, עם ירידה של עשרות אחוזים ברמות זיהום האוויר. אך מה יקרה עכשיו כשכולנו חוזרים/ות בהדרגתיות לשגרת טרום-קורונה? התשובה תלויה רק בנו.


* ירידה בפליטות פחמן דו-חמצני בשנת הקורונה. לקוח מהמאמר COVID curbed carbon emissions" "in 2020 — but not by much שפורסם בכתב העת Nature.

על מיתוס "האזרח הקטן" כולנו שמענו, אך בעיניי אין שטות גדולה מזו. תראו כאן כמה כוח יש לאזרח אחד אכפתי, ולא חסרות דוגמאות נוספות להצלחות מעוררות השראה של פעילים סביבתיים וחברתיים שהזיזו הרים. ואולי מספיקה רק התבוננות על ימי הסגר שכולנו חווינו בשנה האחרונה, ועל איך ישיבה של שבועות ספורים בביתנו שינתה את הרכב המולקולות של האוויר בחוץ. השינויים בהרגלי הנסיעות שלנו הובילו לירידה של 6.4% בפליטת הפחמן הדו חמצני בשנת 2020 ביחס לשנת 2019 וכמות הפסולת בארץ ירדה ב-15% בתקופת החגים. אלו דוגמאות קטנות שלדעתי מראות עד כמה אנחנו משפיעים ומושפעים, תורמים או הורסים, ובעיקר – מראה שלכל פעולה שלנו יש תוצאה אי שם באופק, ופעולות של רבים יכולים להביא לשינוי גדול. למרות ההשפעות החיוביות על איכות הסביבה – אי אפשר להתעלם מכך שהקורונה פגעה בתעסוקה, יצרה משבר בריאות חסר תקדים ופגעה בבריאות הנפש. זו לא קיימות אמיתית בתפיסה הרחבה, אז כיצד ננווט את הספינה מכאן?

לכן, לציון יום כדור הארץ, ריכזתי מספר דוגמאות לפעולות סביבתיות פשוטות שכל אחד ואחת מאתנו יכולים/ות ליישם בקלות, את חלקן כבר מהיום:

מונעים את האסון הבא
1) אסון הזפת שבר לכם/ן את הלב? הזפת עדיין כאן בחופי הארץ, ולצערנו אסונות נפט אפשר רק לצמצם אך לא לתקן לחלוטין. אני מזמינה אתכם/ן לחתום על העצומה הבאה ולעצור את הפרויקט שנועד להפוך את אילת ואשקלון לערי נמל נפט. 
2) הצטרפו לרשת הארצית של רכזי חירום ים, מערך ה"מילואים" של ישראל לאסונות זיהום ימיים.

צמצום צריכת בשר בקר
מחקרים בדקו מהי הפעולה האפקטיבית ביותר שהפרט יכול לנקוט בה לצמצום כף רגלו האקולוגית, והתשובה היא מעבר לתזונה צמחית. כולנו זוכרים את השריפות באמזונס שנוצרו ביד מכוונת של חקלאים עבור הקמת שטחי מרעה, שאגב עדיין נמשכות ומכלות את יערות הגשם, גם אם התקשורת עברה למחוזות אחרים.

אם אתם/ן מרגישים/ות שמעבר לתזונה צמחית מהווה שינוי גדול עבורכם/ן, אז גם הפחתה של צריכה אחת בשבוע, או החלפת בשר בעוף, תשפיע משמעותית על כמות הפליטות.

צמצום בזבוז מזון
משפחה ממוצעת זורקת לפח כרבע מהמזון שהיא קונה, משמע 3,200 ₪ בשנה! פסולת אורגנית במטמנות גורמת לפליטות של גז מתאן, ומהווה 8% מגזי החממה העולמיים (לשם ההשוואה, כלל הטיסות בעולם לפני הקורונה תרמו כ-2.5% מפליטות גזי החממה!). רק עגבנייה אחת שהולכת לזבל עולה 9 ליטר מים. ואנחנו פשוט לא שמים לב, כי טיפה פה וטיפה שם…

אז מה עושים? הנה מספר טיפים באדיבות עמותת The Natural Step.

בחירת מקום מגורים
לבחירת מקום מגורנו יש השפעה מכרעת על כמה שנזהם ביום-יום שלנו מבלי שנשים לב. האם נוציא את הרכב הפרטי כל בוקר? האם יש שבילי אופניים בשכונה? אלה שיקולים שכדאי לקחת בחשבון לפני שבוחרים היכן לגור.

פעם בשבוע ללא רכב
ממליצה ליצר לעצמכם/ן הרגל – פעם בשבוע להתנייד ברגל, באופניים או בתחב"צ. זה אפילו בריא יותר עבורנו!

חו"ל – טיסה אחת פחות בשנה, יכולה לעשות שינוי גדול!
באופן אישי, אם אריץ בראש את כל החוויות המשמעותיות והמהנות ביותר של חיי – כולן קרו בתוך הארץ. שהייה עם אנשים שחשובים לי, יציאה לכמה ימים בשביל ישראל, ניתוק במדבר הערבה – אלה הדברים שלי באופן אישי הכי מנקים את הראש, הרבה יותר משוטטות בעיר אירופית. ושלא נדבר על החיסכון הכספי 🙂

שתלו צמחים המושכים מאביקים ודבורי בר
בעולם יש קרוב ל-25,000 מינים של דבורים (!) החיוניות לקיום שלנו, להאבקת צמחים ולייצור המזון בעולם. מינים רבים נמצאים בעשורים האחרונים בסכנת הכחדה, דבר שעלול להביא לאובדן המגוון הביולוגי ולשינוי משמעותי בהרכב המערכת האקולוגית בארץ ובעולם. בשנת 2018 האיחוד האירופי אף אסר על סוגי ריסוס מסוימים שפוגעים בדבורים בתעשיית החקלאות, בניסיון לצמצם תופעה זו.

אז מה הפתרון? שותלים צמחים שימשכו לגינה/מרפסת/חלון שלכם/ן דבורי בר, שלהבדיל מיתושים לא עוקצות ללא סיבה, ואם עוקצות זה יהיה בעיקר מתוך תחושת איום. למידע על צמחים מושכי מאביקים לחצו כאן.

העדיפו אוכל עונתי
כדי לגדל פירות וירקות שלא בעונתם נדרשים משאבי אנרגיה וכמויות מים אדירים! ממליצה לכם/ן לגוון בתפריט בין עונות השנה, יהיה לכם/ן גם מעניין יותר וגם בריא יותר לגוף. טיפ ממני: הדפיסו ותלו על המקרר את לוח השנה של מזון עונתי.

שמים סוף למעטפות!
עדיין מקבלים/ות חשבונות מודפסים בדואר? זה הזמן  להתקדם לחשבונות ירוקים!

מונעים את המגיפה הבאה באמצעות עירוניות בת-קיימא
מחקרים מראים כי שינוי האקלים הוא אחד מהגורמים המשמעותיים בהתפרצות נגיף הקורונה שמשנה כעת את עולמנו. התפרצות מחלות מדבקות הנישאות במקור ע"י בעלי חיים, כגון סארס, שפעת העופות, אבולה וקוביד-19, נמצאת בעלייה עם השנים, זאת עקב כריתת יערות ואובדן בתי גידול. כתוצאה מכך, מחלות פולשות מהסביבה הטבעית של בעלי החיים אל סביבת בני האדם.

אז מה הפתרון? הצטרפו אל מאבק התכנון הקרוב אליכם/ן (לדוגמא המאבק להצלת הרי ירושלים), ודחפו למיצוי הפוטנציאל הגלום בתוך שטחי ערים קיימות במקום הריסת שטחים פתוחים עבור הקמת שכונות שנוגסות בטבע.

חיסכון בחשמל – לסביבה ולכיס
התקינו נורות חסכוניות בבית/במקום העבודה, נקו מדי פעם את הפילטר במזגן, בחרו מוצרים יעילים אנרגטית.

קידום התקנת פאנל סולארי בבית/במקום העבודה
אחת מהפעולות החשובות שעלינו לבצע בשנים הקרובות כדי לבלום את משבר האקלים, זה מעבר מהיר לאנרגיות מתחדשות ויציאה מהתלות שכיום יש לנו בדלקים מאובנים שתורמים להתחממות כדור הארץ. אחת הדרכים האפקטיביות כדי לקדם את המהלך, ללא הריסת שטחים פתוחים, היא שימוש בגגות שלנו – שטחי ענק שכרגע לא מנוצלים כלל, והפיכתם לשטחים מייצרי חשמל שיוכלו להניב לנו גם לא מעט כסף! לדוגמה, בעיריית ערד כבר הפסיקו לשלם לחברת החשמל, וכיום העירייה אף יוצרת הכנסה מהפאנלים על גגותיה! אז אם למשפחתכם יש גג פנוי, או אם יש גג במקום עבודתכם/ן, נסו לרתום את מי שצריך והפנו אותם לאחד המיזמים לשירותי אנרגיה סולרית.

בוחרים ירוק
אילו מפלגות פעולות למען נושאים סביבתיים? לחצו כאן

התנדבו בעמותה או בפרויקט סביבתי
לדוגמה:
1) אם אתם/ן מעוניינים/ות לשנות מדיניות, הצטרפו לתאי האקטיביסטיים של מגמה ירוקה (גילוי נאות: שם אני מתנדבת בשנים האחרונות).
2) חפשו פרויקט גינון אקולוגי ליד הבית. בערים רבות יש יערות מאכל, גינות קהילתיות או חוות אקולוגיות היוצרות קהילת מתנדבים סביבם.
3) כמעט בכל קמפוס פועל "תא ירוק" סטודנטיאלי. ואם לא – הקימו כזה!
4) "המרד בהכחדה" – למעוניינים/ות באקטיביזם אקלימי הארד קור.
5) החברה להגנת הטבע – למעוניינים/ות בחינוך סביבתי.

ויש עוד מלא אפשרויות! מצאו את המקום שאתם/ן הכי אוהבים/ות בסביבת מגוריכם/ן ולכו על זה.


למדו בעצמכם
/ן על משבר האקלים ולמדו אחרים
והכי חשוב – אל תתנו למשבר האקולוגי לחלוף על ידכם. למדו אותו, התעניינו, קדמו שיח ברשתות החברתיות, שוחחו על הנושא עם מי שרק אפשר והפכו אותו לנושא החם שכן מעניין את הציבור הישראלי! בידינו 10 שנים כדי לבלום את משבר האקלים, אז קדימה לעבודה! חלון ההזדמנויות שלנו לפעול הוא קצר, אך מדענים מעריכים כי עוד ניתן לשנות.
ובפעם הבאה כשמדברים איתכם/ן על "אסטרטגיית יציאה מהקורונה", דאגו שגם הנושא הסביבתי יהיה שם. שימור הירידה בפליטות גזי החממה ושיקום הכלכלה הישראלית באמצעות מיזמי כלכלה ירוקה שייצרו כאן תעסוקה – חשובים! אנחנו לא מעוניינים "לחזור לשגרה" לפני הקורונה, אלא ליצור כאן שגרה חדשה, עם אוויר, מים ואדמה נקיים ובריאים לכולנו לעוד שנים רבות. כדברי צ'רצ'יל, אל תתנו למשבר טוב להתבזבז. עכשיו זה הזמן לשנות כיוון.

♂︎ ♀︎ ⚥︎