חדשות ועדכונים

"זה מעבר למגורים, זכיתי בסבתא, בחברה".

גם השנה שלכם יכולה להתחיל עם שותף חדש בבית ובלב, ההרשמה ל"כאן גרים" בעיצומה! 
כל הפרטים על התכנית החדשנית במרחק לחיצה>>

 

שני ומרי מתגוררות יחד במסגרת תכנית 'כאן גרים', שתיהן הגיעו לנקודה בה הן רצו שינוי בחיים: שני רצתה לעזוב את הבית של ההורים ומרי נפלה והבינה שאחרי 20 שנה היא לא רוצה יותר להיות לבד בביתה. מהר מאוד נוצר חיבור טוב בין השתיים.
שני, עוד חודש תחגוג 26. במקור מגיעה אלינו מדימונה וכיום גרה כחצי שנה (מאז דצמבר) עם מרי, במסגרת 'כאן גרים' בבאר שבע. היא לומדת חינוך בלתי פורמלי והתמחות בנוער בקהילה ועושה תעודת הוראה בהיסטוריה במכללת קיי. זו השנה השנייה שלה בלימודי התואר, כאשר במקביל היא עובדת כמורת עולים באולפן חברתי בבית ספר תומר בבאר שבע, למשך 6 שעות שבועיות. היא מעידה על עצמה שכל הזמן התעסקה בפרויקטים חברתיים: התנדבה באקי"ם, עבדה במשפחתון לילדים ונוער בסיכון בעמותת "יחדיו" בדימונה.
למה נרשמת לתכנית?
"הגעתי לנקודה בחיים שאני רוצה לעזוב את הבית של ההורים ואני רוצה את העצמאות שלי. אני שנה בזוגיות והכל התחיל כשבן הזוג שלי עבר לחיפה והתחיל ללמוד בטכניון והבנתי שאני גם רוצה שינוי בחיים. בזמן שהתחלתי לברר על מלגות ומעבר לעיר אחרת נתקלתי במודעה באינטרנט על פרויקט כאן גרים. קראתי והמשכתי לחקור, ראיתי סרטונים ביו-טיוב ובסוף נרשמתי להגשת מועמדות.
אחרי חודשיים, כשכבר לא חשבתי שיחזרו אלי, חזרו אלי ובישרו שעברתי את הראיון, קיבלתי מספרי טלפון של כמה אזרחיות ותיקות, אבל לא מצאתי חיבור איתן. בשלב הזה התלבטתי אם להמשיך לנסות. הרכזת פנתה אלי ואמרה לי שיש לה מישהי אחרונה שהיא חושבת שהיא יכולה להתאים, ונתנה לי את המספר של מרי. אחרי יומיים של התלבטויות התקשרתי, יצאתי מהשיחה הזאת בתחושה של "וואו מה זה הדבר הזה?! בא לי להיפגש לראות מי זאת!". זה היה לפני סוכות, קבענו שנפגש אחרי החגים. היא אישה מקסימה, צעירה בנפש. נקשרתי ממש, החלטנו שאנחנו רוצות להמשיך.
לצערי, בגלל בעיה בריאותית שהייתה לי וניתוח שנאלצתי לעבור, המעבר נדחה עד דצמבר. כבר נוצר בנינו חיבור טוב ומרי החליטה לחכות לי – לאורך כל החודשיים היא התקשרה אלי, דאגה והתעניינה "איך את מרגישה?" "אני מחכה לך".
 בדצמבר עברתי לכאן, חתמנו על החוזה והחיבור היה מדהים".
מה גרם לחיבור הזה לדעתך?
"אני חושבת שמה שמחבר בינינו זו הכנות. אני יודעת שאני יכולה להיות חופשיה בבית, אם אני צריכה לנסוע לכמה ימים היא תבין את זה ולהיפך, לכל אחת יש את החופש שלה אל מול המחויבות אחת כלפי השנייה. כבר במפגש הראשון הרגשתי בנוח לדבר אתה על בעיות שעולות בזוגיות, במשפחה ובלימודים וזכיתי בהקשבה, כנות ועצות רלוונטיות לחיים. אני לומדת ממנה המון, יש לה ניסיון חיים אמיתי נכון ורלוונטי".
איך הקשר שלך היום עם מרים?
"יש לנו חיבור מדהים. אנחנו ההפך הגמור אחת מהשנייה ומשלימות זו את זו, וזה מה שמאחד ומייחד אותנו. היא וורבלית מאוד ואני ביישנית. אני המבוגרת שאוהבת להישאר לנוח בבית והיא יוצאת עם חברות. זה מעבר למגורים, אנחנו חברות, אני יכולה לספר לה את כל הסודות שלי, ממש זכיתי בסבתא, בחברה".
 
מה אתן עושות ביחד בזמן המשותף?
"קניון/ מבשלות ביחד, מרי אוהבת ניקיון וגם אני אז זה הדדי, אנחנו מנקות ביחד, מבשלות ביחד (כמרוקאית מרי מבשלת ממש טוב והיא מלמדת אותי כל מיני מתכונים שלה), אנחנו מדברות, יוצאות ביחד לקניון, קונות חולצה פה חולצה שם ובעיקר מה שזורם באותו רגע. זה ממש קשר כמו סבתא ונכדה, אמנם זה לא רשמי, אבל זו ההרגשה, כמו משפחה שאני יכולה להגיד לה אני רוצה שתעזרי לי במשהו והיא עושה את זה וגם זה הדדי".
איך היית מתארת את מרים?
"אני הרבה יותר מבוגרת ממנה באופי. היא יוצאת המון, משחקת רמי עם חברות, אין בוקר שהיא לא יוצאת עם חברות ואין ערב שלא תעשה משהו. היא מאוד צעירה אוהבת שיח ואנשים. היא סבתא מרוקאית ששוברת את כל המוסכמות".
אם היא כל כך פעילה, למה את חושבת שהיא בחרה להצטרף לתכנית?
"בדיוק דיברנו על זה אתמול, לדעתה אזרחים ותיקים צריכים את החברה ויש לה חשיבות גם לפני שהם נופלים ולא מרגישים את הצורך באופן בהול, אפילו מישהו שיקום איתם בבוקר וישתה איתם קפה, שפשוט יהיה איתם. צריך לדאוג לחברה הזאת לפני כדי למנוע את החולי והבדידות – זה מה שמחיה את הבן אדם".
מרי בת 82, גרה בבאר שבע. אלמנה מזה 20 שנה ומאז לא רצתה אף אחד אחר.
היו לה 3 ילדים; בן שגר בארה"ב, בת שגרה בראשון לציון ובן שלישי שנפטר לפני 11 שנה. יש לה 9 נכדים נין אחד ועוד אחד בדרך. נולדה במרוקו, שם הכירה את בעלה. השניים התחתנו ומרי הייתה בהריון בזמן שעלו בשנת 1956. בהתחלה התגוררו בקיבוץ חצרים, אבל בעלה לא התחבר לאופי הקיבוץ. לאחר מכן עברו לירוחם ואז לבאר שבע, שם היא גרה כבר 30 שנה.
לפני שיצאה לפנסיה עבדה 36 שנה כמטפלת בנעמת.
 
למה נרשמת לתכנית? למה התלבטת?
"לפני קצת פחות משנה (לפני 8-9 חודשים) נפלתי על הפנים, לקחו אותי לחדר מיון וטיפלו בי ועכשיו הכל עבר. אני אלמנה 20 שנה, ישנתי לבד ופתאום הבנתי שאני לא יכולה יותר. הילדים שלי גרים רחוק אז הם התחילו לברר על אופציות בשבילי וסיפרו לי על התכנית. זה נשמע לי והבת שלי רשמה אותי. התקשרה אלי הרכזת ושאלה אותי כל מיני שאלות ובסוף תיאמה ביני לבין שני. שני התקשרה אלי, דיברנו ואמרתי לה אני צריכה לפגוש אותה כדי לדעת. במפגש, היה לנו קליק".
איך הקשר שלך עם שני?
"יש לנו חיבור טוב והקשר שלנו מושתת על כנות. היא ביישנית, קצת סגורה ואני עוזרת לה להיפתח. כמו שאמרתי לילדים שלי – היא ילדה טובה מבית טוב".
 
חושבים על מגורים משותפים? בחנו את עצמכם – איזה שותפים אתם?>>
כל הפרטים על המלגה במרחק לחיצה>>