התאחדות הסטודנטים נלחמת בהפרטת המכינות הקדם אקדמיות – ועדת החינוך
סטודנטים נגד הפרטת המפעלים החברתיים
ועדת החינוך דנה בהפרטת פרויקטים חברתיים על מנת לחסוך כסף מחו בהתאחדות הסטודנטים על הכוונה. טענו: "המהלך יניב תוצאות קשות"
התאחדות הסטודנטים בישראל יצאה היום (ב') במחאה נגד תכניות ההפרטה של פרויקטים חינוכיים חברתיים. המחאה באה על רקע כינוס ועדת החינוך של הכנסת הבוקר, על מנת לדון ביוזמות להפרטת פרויקטים חינוכיים ובהם פרויקט נעל"ה (נוער לפני הורים), המכינות הקדם-אקדמאיות, סל תרבות, פר"ח (פרויקט החונכות) ותללי"ם (תמיכה לימודים לתלמידים חולים המרותקים למיטותיהם).
היוזמות להפרטת הפרויקטים החינוכיים עלו בעקבות הוראה של החשב הכללי להוציא את התקציבים המופנים לפרויקטים החינוכיים למכרזים פרטיים, ובכך להקטין את הוצאותיו של משרד החינוך.
במהלך הדיון הביע יו"ר התאחדות הסטודנטים בישראל, בועז טופורובסקי, את ההתנגדות הנחרצת של הנהגת הסטודנטים בישראל ליוזמות ההפרטה וטען כי תוצאותיהן יהיו הרות אסון ויפגעו בעיקר באוכלוסיות שלשמן הוקמו הפרויקטים החשובים הללו.
"מקל בגלגלי המפעלים החברתיים"
"הממשלה מנסה להקטין עלויות על ידי הוצאת שירותי חינוך למכרזים פרטיים", טען טופורובסקי. "התאחדות הסטודנטים מתנגדת למהלך בתוקף. מדובר במדרון חלקלק המוביל להפרטת מערכת החינוך וההשכלה הגבוהה בישראל ולמצב בו המדינה מאבדת שליטה על פרויקטים לאומיים בעלי חשיבות עצומה לחברה הישראלית".
לדבריו, "ייתכן כי פקידי האוצר ירגישו את החיסכון הכלכלי במאזן התקציבי הבא, אך את תוצאותיו הקשות של המהלך אנחנו
נרגיש בעוד כמה שנים, כאשר ילדים מעיירות פיתוח לא יוכלו לרכוש השכלה גבוהה, פחות אנשים בעלי מוגבלויות יוכלו לקבל סיוע ועולים חדשים יעמדו מול תסכול ותחושת קיפוח ובלא יכולת לכלכל את עצמם בכבוד". טופורובסקי הוסיף והדגיש, כי "כמי שרואים בנגישות למערכת החינוך וההשכלה גבוהה מטרה לאומית בעלת חשיבות עליונה, לא נוכל לאפשר למדינה לתקוע מקל בגלגליהם של מפעלים חברתיים חשובים כמו אלו".
הסטודנטים בספיר מפגינים – ההתאחדות מצטרפת למחאה
הסטודנטים בספיר ישבתו נגד הפרטת המכינות
בשם הדאגה לחלשים בפריפריה קוראים הסטודנטים במכללת ספיר לשר החינוך לעצור את הפרטת המכללות הקדם-אקדמיות: "זהו מאבק ברמה הארצית על עתידה של ההשכלה הגבוהה בישראל ועתיד הפריפריה". משרד החינוך: מדובר במכרז ניהולי
מאות סטודנטים ממכללת ספיר קוראים לשר החינוך, גדעון סער, לעצור את הפרטת המכינות הקדם-אקדמיות בשם הדאגה לחלשים. אגודת הסטודנטים תשבית היום (ד') את הלימודים למשך שעתיים בין 12:00 ל-14:00, ומאות סטודנטים יפגינו כנגד חדירת גורמים מסחריים-עסקיים למערכת החינוך בישראל. הם מבטיחים כי זו רק הסנונית הראשונה בתחילתו של מאבק ארוך.
לדברי תמיר כהן מאגודת הסטודנטים במכללה, "זהו אינו רק מאבק נקודתי או מקומי, זהו מאבק ברמה הארצית על עתידה של ההשכלה הגבוהה בישראל ועתיד הפריפריה".
הוא הוסיף כי "תושבי הפריפריה לא יקבלו את ההזדמנות לרכוש השכלה אקדמאית, מה שיביא להנצחת ולהרחבת הפערים בישראל".
הסטודנטים במכללת ספיר רואים עצמם כנושאים את דגל המאבק כמכללה הציבורית הגדולה בישראל השוכנת בפריפריה. לדבריהם, בספיר, הנמצאת סמוך לשדרות, מוענקת הזדמנות לתושבים רבים המגיעים מאוכלוסיות חלשות. למכינות הקדם אקדמיות תפקיד חברתי חשוב שכן מטרתן העיקרית היא לתת גישה להשכלה גבוהה לפריפריה ולאוכלוסיות חלשות. בדו"ח מבקר המדינה משנת 99' נכתב כי המעבר דרך המכינות מכפיל בלמעלה מפי 3 את שיעור הנכנסים לחינוך גבוה.
מי שהיה אחראי ב-40 השנים האחרונות על הפעלת המכינות הקדם-אקדמיות הייתה "האגודה לקידום החינוך", גוף ללא כל מטרת רווח שפיתח וניהל מסלולים רבים המאפשרים לשכבות אוכלוסייה חלשות לחתור להשגת השכלה גבוהה. כיום לומדים בישראל כ-12 אלף תלמידים ב-45 מכינות הפזורות ברחבי הארץ.
ביולי האחרון, לראשונה מזה 40 שנה, ניהול המכינות עבר ממלכ"ר לחברה מסחרית.
אל המאבק הצטרפה התאחדות הסטודנטים בישראל, שכבר לקחה חלק בפעילות נגד ההפרטה עוד קודם למכרז, ובעקבות פסיקת בג"ץ בנוגע להפרטת בתי הסוהר שוקלים בהתאחדות לנקוט בהליכים משפטיים נגד משרד החינוך. "הפרטת המכינות היא צעד מעורר דאגה שסופו עלול להיות הפרטה גורפת של מערכת ההשכלה הגבוהה והחינוך בישראל", אמר בועז טופורובסקי, יו"ר התאחדות הסטודנטים. "החינוך הוא לא עניין לבעלי הון, אלא זכותו של כל אזרח במדינת ישראל וחובתה המוסרית של המדינה כלפי אזרחיה".
ממשרד החינוך נמסר בתגובה כי מדובר ב"מכרז ניהולי ולא במכרז פדגוגי, שנועד לקבלת שירותים ספציפיים שיסייעו ליחידה לבצע את תפקידה החינוכי, וכי המשרד ימשיך לקבוע מדיניות, להציב סטנדרטים, לתכנן, לתקצב, לפקח ולקיים בקרה". במשרד החינוך הדגישו כי הם אינם עוסקים בהפרטות אלא ביישום חוק חובת המכרזים.
התאחדות הסטודנטים נגד הפרטת המכינות – הבג"ץ
עתירה: לא חוקי להפריט המכינות הקדם אקדמיות
הסטודנטים וראשי האקדמיה משלבים ידיים נגד החלטת משרד החינוך להפריט את המכינות, המהוות "קרש קפיצה" עבור צעירים שמחפשים הזדמנות שנייה. בעתירתם לבג"ץ טענו כי הכנסת צריכה להכריע: ההחלטה מביאה לתוצאה לא סבירה""
אביעד גליקמן ויהלי מ. זליקוביץ'
מחריף המאבק נגד הפרטת המכינות הקדם אקדמיות. הסטודנטים וראשי האוניברסיטאות שילבו ידיים והגישו היום (ד') עתירה לבג"ץ נגד החלטת משרד החינוך להפריט את המכינות הקדם אקדמיות. "לא נאפשר למדינה לרמוס מפעלים חברתיים וחינוכיים בעלי חשיבות לאומית", אמרו הסטודנטים. ההחלטה להפריט את המכינות נחשפה ב-ynet.
בעתירה, שהוגשה על-ידי התאחדות הסטודנטים הארצית, ועד ראשי המכינות
במוסדות להשכלה גבוהה ובמכללות לחינוך וכן מספר אוניברסיטאות ומכללות, ביניהן האוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת בן גוריון, טענו אנשי האקדמיה כי יש לבטל את העברת סמכויות הרישום, ההפעלה הפדגוגית, הבקרה על המכינות האקדמית והשלמת הבגרויות לידי גוף מסחרי.
העתירה הוגשה על-ידי עורכי הדין גלעד שר וניצן טבנקין, ונטען בה כי יש חשש כבד מאופי ההתקשרות בין משרד החינוך לזוכה במכרז, חברה מסחרית בשם "מרמנת ארגון וניהול פרויקטים". העותרים טענו, כי "אין מדובר בפעילות ניהולית טכנית, כי אם בפעילות שיש בה סמכויות פיקוח פדגוגיות ואקדמאיות".
המכינות הקדם אקדמאיות מהוות "קרש קפיצה" עבור סטודנטים רבים, חיילים שצריכים להשלים בגרויות ולהתקבל ללימודים באקדמיה, ולמעשה מהוות מעין "הזדמנות שנייה" עבורם. "יש לזכור כי מדובר בסטודנטים שעמדת המוצא שלהם לא קלה. לא מדובר בתלמידי תיכון שסיימו בהצלחה את חוק לימודיהם, אלא באוכלוסייה שעצם הנכונות שלה לנסות שנית לצעוד במסלול בו נכשלה כבר בעבר, דורשת התייחסות מיוחדת", נכתב.
לטענת העותרים, בכל הנוגע לתחום המכינות אשר הלך והתפתח לאורך השנים ולא הוסדר מעולם בחקיקה כלשהי, לא היה בסמכות משרד החינוך לפעול כפי שפעל במכרז,
משום שלטענתם הסדרת תחום זה צריכה להיעשות על-ידי הכנסת. העותרים טענו כי החלטת משרד החינוך עומדת בניגוד לדין, "ומביאה לתוצאה בלתי סבירה, בה בראש ובראשונה מעביר משרד החינוך על דעת עצמו ותוך הותרת ואקום שלטוני בתחום בעל חשיבות ראשונה במעלה, סמכויות ושיקול דעת בחברה מסחרית וזאת ללא חקיקה כנדרש ומבלי שיוסדרו ויטופלו מכלול ההשלכות הנובעות מכך".
יו"ר התאחדות הסטודנטים בישראל, בועז טופורובסקי, אמר כי "הסטודנטים במדינת ישראל הם הנפגעים העיקריים מהמהלך. ביטול המסלולים הייחודיים יפגע אנושות באוכלוסיות החלשות שאליהן נועדה פעילות המכינות הקדם אקדמאיות מלכתחילה ויעמיקו את הפערים בחברה הישראלית".
מובילים את המחאות נגד נשיא איראן - מחמוד אחמדינג'אד
כמה עולה להיות הורה לסטודנט במדינת ישראל
מצעד התמיכות: כך עוזרים ההורים לסטודנטים
סקר שנערך במוסדות האקדמיים בישראל מציג תמונה עגומה: רוב הסטודנטים נאלצים לקבל עזרה כספית מהוריהם, כדי לשלם שכר דירה ואת הלימודים. ואיפה מקבלים הכי הרבה סיוע?
כל סטודנט יודע שלא קל להתקיים כלכלית לצד השקעה הרבה באוניברסיטה, וקשה שבעתיים לעבוד במקביל ללימודים המפרכים. סקר שנערך בקרב כ-5,000 סטודנטים באוניברסיטאות ובמכללות להשכלה גבוהה, מציג תמונה עגומה במיוחד: הוריהם נאלצים לתמוך בהם ביותר מ-15 אלף שקלים בממוצע בשנה. עיקר הכסף מיועד לסיוע בתשלום שכר הלימוד, בשכר דירה ובתשלומים שוטפים.
בסקר שנערך על-ידי מכון "מאגר מוחות" בראשות פרופ' איציק כץ עבור התאחדות הסטודנטים בישראל, דיווחו מרבית הסטודנטים כי לא היו יכולים להסתדר ללא תמיכת הוריהם. ממוצע התמיכה לסטודנטים באוניברסיטאות עומד על 13,107 שקל בשנה, במכללות הציבוריות הוא עומד על 12,543 שקל בשנה והסטודנטים במכללות הפרטיות מקבלים מהוריהם 26,172 שקל בממוצע בשנה.
כמה כסף מקבלים הסטודנטים מהוריהם?
המוסד האקדמי
סיוע ממוצע לשנה
המרכז הבינתחומי
28,544 שקל
מכללת אורנים
27,651 שקל
המכללה למנהל
20,478 שקל
מכללת נתניה
21,667 שקל
שערי משפט
20,250 שקל
המרכז האקדמי ברמת גן
19,868 שקל
אוניברסיטת בר אילן
19,460 שקל
הקריה האקדמית בקריית אונו
18,004 שקל
הטכניון
14,775 שקל
אוניברסיטת תל אביב
14,387 שקל
הסטודנטים שדיווחו כי הוריהם משלמים את הסכומים הגבוהים ביותר הם אלה שלומדים במרכז הבינתחומי בהרצליה, שם התמיכה עומדת על ממוצע של 28,544 שקלים. לדברי שי צרפנוב, סטודנט בשנה השלישית במכללה, "חד משמעית צריך עזרה של ההורים. הלו"ז פה מאוד קשה ולפעמים יש חוסר התחשבות בכך שהסטודנטים צריכים לעבוד. סטודנט שאין לו גב חזק יכול אולי להיעזר במלגות, אבל גם שם צריך להתנדב וזה משאיר פחות זמן לעבוד".
"ללא ההורים, לא הייתי לומד עשור"
רון למפל לומד באוניברסיטת תל-אביב. לדבריו, הוא עובד אך למרות זאת הוריו שילמו את שכר הלימוד, בגובה 12 אלף שקלים. "ללא הוריי הייתי צריך לקחת הרבה הלוואות כדי ללמוד ולרדת ברמת חיים. לגור עם ההורים, לא לצאת, לא לקנות בגדים. ההכנסה שלי עומדת על כ-3,000 שקל בחודש אבל חוץ מזה אין לי שקל. אני לא מכיר אף סטודנט שלא עובד. אמא שלי לא היתה צריכה לעבוד כשלמדה. היום המצב שונה".
סטודנט לפסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה, סיפר: "ההורים ממנים לי את כל שכר הלימוד. אם אתה רוצה לגור מחוץ לבית,
כדאי שתהיה איש הייטק אחרת אתה לא יכול. אני נוסע רק בתחבורה ציבורית כדי לחסוך עלויות. המצב הזה פשוט לא הגיוני. ללא ההורים, לא הייתי לומד עוד עשור. זה היה מעכב לי את התואר בעשר שנים. אנחנו עוד רחוקים מלהשיג תקציבים ראויים, כמו בכל מדינה מפותחת ונורמלית. רק בישראל בגיל 30 סטודנט נעזר בהורים".
לדברי יו"ר התאחדות הסטודנטים, בועז טופורובסקי, "הוריהם של הסטודנטים במדינת ישראל נאלצים להוציא מכיסם מדי שנה עשרות אלפי שקלים - סכום הדומה לשנת לימודים אקדמית מלאה - רק כדי לסייע ולתמוך בילדיהם. זוהי תעודת עניות למערכת ההשכלה הגבוהה והוכחה ניצחת לכך שהחינוך האקדמי במדינת ישראל מיטיב עם העשירים בלבד, במקום לפעול ככלי לצמצום הפערים החברתיים. זה מצב אבסורדי ולא מתקבל על הדעת".
תמיכה בהצעת חוק למען הסטודנטים במילואים
בברכת שנה אזרחית מוצלחת ופורייה לכולנו,
נועם ויצנר בועז טופורובסקי
מנכ"ל התאחדות הסטודנטים בישראל יו"ר התאחדות הסטודנטים בישראל
